חסר לי ברזל מה לעשות? 

בדיקות המעבדה השכיחות נותנות לנו כיום הצצה על התהליכים המתרחשים בתוך גופנו, דבר שלא היה אפשרי לפני זמן לא רב, ובכך נותנים לנו את האפשרות, לכאורה, לטפל בשורש הבעיה ולהביא מזור לאדם הסובל.

רבות הן שיטותיה של הרפואה הקונבנציונלית אולם במאמר זה אנסה להתמקד במה שאולי ניתן לכנות בשם רפואת התוספים. הבסיס העומד מאחורי רפואה זו פשוט למדי ועיקרו הוא: חסר? אז נוסיף. דהיינו, אם רמות הברזל נמוכות ואינן עומדות בתקן (אותו קו מקווקו אשר מגיע בדרך כלל עם בדיקות הדם ואנו מתפללים ליושב במרומים שינחית אותנו באיזשהו מקום טוב באמצע שלו וחס וחלילה לא מאחורי הסוגריים) או אז נפעל ישירות להעלאת רמות הברזל, בין אם על ידי לקיחה של ברזל או הגברת צריכת מאכלים עתירי ברזל ובכך נעלה את רמת הברזל בדם אל אותו קו מקווקו ובא לציון גואל. פשוט, הגיוני, לכאורה גם עובד. מהי אם כן המניעה מלפעול בשיטה זו הקרויה גם שיטת האפסנאי. יעקב! צריכים להיות 10ארגזים של ברזל. יש רק 7? תזמין עוד 3!

מה הבעייתיות בלקיחת תוספי מזון?

נתינת תוספים לגוף, תוספים שהגוף היה אמור לייצר בכוחות עצמו, דומה לעשיית שיעורי הבית במקום ילדכם שמתקשה בלימודים. אם עד עכשיו הוא התאמץ במלוא הכוח לעמוד בדרישות היום יום והצליח הצלחה חלקית בלבד, הרי שמעתה הוא צריך להתאמץ אף פחות וזאת מכיוון שאנו לכאורה עוזרים לו. אם עד עכשיו הגוף התאמץ לספוג/לשמור/לייצר את כמות הברזל התקינה, גם אם בהצלחה חלקית, הרי שהעלאת רמות הברזל בלקיחה ישירה תגרום לו להתאמץ עוד פחות. בדרך כלל אנו נראה עליה בפרמטר אותו אנו רוצים להעלות, בהמשך תהיה התמתנות ולעתים אף ירידה שתחייב אותנו להגדיל את מינון התוספים כך שבסוף התהליך אנו עשויים להגיע למצב שבו הגוף תלוי לגמרי בתוספים אותם אנו צורכים. ניתן לנסח זאת בקצרה בחוק שתקף גם בתחומים אחרים בחיים : תחליף יוצר ניוון.

האם אכן חוסר בברזל הוא גורם למחלה? כנראה שלא !

ניקח לדוגמא מטופל שסובל מחולשה כללית ובדמו נתגלו רמות נמוכות של ברזל. אם מחסור בברזל הוא גורם המחלה? מהו הגורם למחסור בברזל? האם גופנו צורך פחות מידי ברזל? אולי ישנו חוסר ב- ferritin שאמון על ספיגת הברזל? ואם כן מהי הסיבה לחוסר זה? ידוע גם שחומציות מופחתת של הקיבה (achlorhydria) מהווה סיבה לחסר ברזל, מה גורם אם כך לחומציות מופחתת? ניוון של רירית המעי במחלת צליאק, החיידק הליקובקטר פילורי וגורמים אחרים יכולים גם הם לגרום לאי ספיגת ברזל.

אין כאן כוונה לשאול שאלות קנטרניות אלא להראות כי ככל שהמדע מתקדם הוא מגלה, בעיקר במחלות הכרוניות, שאין גורם מחלה ראשוני חומרי בו ניתן לטפל על ידי תוספת/הפחתה כלשהיא ובא שלום על ישראל ומאחורי כל סיבה מסתתרת סיבה אחרת (אגב, גם ה-DNA לא מהווה סוף פסוק בשרשרת, האפיגנטיקה משפיעה גם היא וגם עליה מתווספים גורמים אחרים).כל טיפול של תוספים, אם כן, לא יורד לעומק הבעיה ולפיכך גם לא יכול להביא לפתרון.

שינוי תזונתי

לסיום, התייחסות לגישות הטבעיות לכאורה שאינן דוגלות בלקיחת תוספים מלאכותיים אלא בשינוי תזונתי כך שעל המחסור בברזל נפצה באכילה מרובה של מאכלים עתירי ברזל. יש להבין שתרופה לא הופכת לכזאת מרגע שהיא נדחסת לכדור לבן ונמכרת בסופר-פארם בתוך אריזה מקרטון. תרופה הופכת להיות כזאת מהרגע שבו אנו נוטלים אותה על מנת להשפיע על מצב בריאותנו. לעניננו, אם אני סובל מעצירות אין הבדל בין לקיחת משלשלים לבין אכילת מישמשים. שניהם יגרמו לאותה פעילות פריסטלטית במעיים. אם לקחתי ברזל על ידי צריכה מוגברת של צימוקים ופרי הדר או באבקה לבנה דחוסה בכדור קטן, ביצעתי למעשה את אותה פעולה. אין שום פסול כמובן באכילת מישמשים, צימוקים או כל מאכל אחר כל עוד אני רוצה לאכול אותו כשם שאין שום פסול בשתיית מים כל עוד אני צמא. הגבול בין מזון לתרופה נחצה ברגע שאני כופה על עצמי שינויים תזונתיים מטעמים שמכונים טעמי בריאות.

לסיכום, יש להבין כי אותו גורם אשר נמצא בבדיקות המעבדה בחוסר או בעודף, בדרך כלל אינו מהווה הגורם למחלה ממנה אנו סובלים וכי מניפולציה בכמותו לא תביא להחלמה ויכולה אף לפגוע בבריאותנו.

הפתרון שמציעה ההומאופתיה

בטיפול ההומיאופתי אנו מחפשים את שורש הבעיה, מבררים מתי היא התחילה, מהם מאפייניה והאם קיימים סימפטומים נוספים (פיזיים או נפשיים), מהו אופי המטופל ואורח חייו ולפי כל אלה מתאימים לו תרופה הומאופתית. קיימות עשרות רבות של תרופות שיכולות לטפל במצב של חוסר ברזל. כל אחת מהתרופות מותאמת באופן אינדיווידואלי לכל מקרה. 

התרופה ההומאופתית מחזקת האדם כך שיהיה מסוגל לשמור על רמות תקינו של ברזל בכוחות עצמו, לא תרופה יום-יומית כי אם טיפול שמחזק את גופנו ובכך מעניק לנו פיתרון יציב וקבוע.